אמנם החודש הזה היה פחות מלהיב מקודמיו ב2026, אבל חודש מרץ סיפק לנו אחלה מוזיקה.
קיבלנו אלבום חדש ומרענן של דנזל קרי, שהיה ממש טוב לדעתי, קיבלנו אלבום מהארי סטיילס שהיה מיוחד, וקיבלנו עוד אלבומים מג'יימס בלייק, ג'ק הארלו ושבאקה. בהמשך החודש קיבלנו אלבומים נוספים מסנטרל סי, BTS(בכלל לא הסגנון שלי), וקיבלנו את גולת הכותרת של החודש : Gorillaz-The Mountain.
האלבום אמנם יצא בסוף חודש פברואר, אבל אני מחשיב אותו כחלק מהמוזיקה של חודש מרץ. האלבום מיוחד, ססגוני, ונותן לנו עוד מהלהקה שפרצה לחיינו ב2001 עם האלבום Gorillaz, שכלל בו להיטים כמו 5/4, Clint Eastwood ועוד רבים. לזיכרונכם, Gorillaz אחראים לעוד להיטים רבים כמו Feel good inc, Rhinstone eyes, Dirty harry, november has come ו-Dare, ששברו את האינטרנט והביאו סגנון חדש לעולם.
הלהקה מאופיינת בסגנון מודרני, שלוקח אלמנטים מסגנונות כמו chipnut, psychodelic, disco ואפילו hip hop. אם לא ידעתם, הסולן של הלהקה, דיימון אלברן, היה גם הסולן של להקת הרוק-גרנז' מטאל בלר(Blur), שגם אחראים על הלהיט Song 2. אם תקשיבו לשירים שלהם ואז לשירים של גורילז, תבינו שזה אותו אחד. אני הבנתי את זה אחרי שנתיים שהכרתי את גורילז, ושנה אחרי שהכרתי את בלר.
עוד עובדה מעניינת על הלהקה היא שהלהיט הראשון שלהם, Clint eastwood, נוצר מאורגנית לתינוקות. המנגינה שנשמעת ברקע בליווי התופים הרועשים היא מנגינה שהייתה מותקנת באורגנית לתינוקות בגודל של מקלדת מחשב עם פחות מ30 קלידים, ובה היו כמה מנגינות ילדותיות וקלות, וביניהן הייתה מנגינת הקלידים של השיר. השיר הפך ללהיט בכל רחבי העולם במהירות, וזכה ליותר ממיליארד השמעות בספוטיפיי.
מאחורי האלבום החדש והמיוחד יש סיפור מאוד כואב : שניים מחברי הלהקה איבדו את אבותיהם לפני שנסעו כל הלהקה לטיול בהודו, והאלבום מסמל מכתב פרידה לאבות שלהם, ומכתב אהבה להודו. האלבום מסמל גם מן מדיטציה והתמודדות עם המשמעות של מוות ואנושיות. הודו היא מדינה שמשנה חיים של רבים בכל רחבי העולם, כאשר צעירים רבים ואפילו מבוגרים יוצאים לטיול ממושך שם ועוברים מסע רוחני משנה תודעה, שנותן פרספקטיבה הרבה יותר רוחנית, אנושית ומתונה על העולם ועל נפש האדם.
הדת העיקרית והנפוצה ביותר בהודו היא ההינדו, ולה 4 ערכים עיקריים : הראשון הוא הדארמה, שהוא גם הערך החשוב ביותר. ערך זה מסמל את הדבר הנכון לעשות בשביל התפקיד והמטרה שלך. הדאמה תלויה בגיל שלך, בתפקיד שלך במשפחה, ובסיטואציה שאתה נמצא בה. הדאמה של תלמיד לדוגמה היא ללמוד ולהחכים, והדאמה של הורה היא אכפתיות ואחריות.
הערך השני של ההינדואיזם הוא הקארמה, כלומר-כל מעשה משפיע על העתיד ולו השלכות. מעשה טוב ונכון=גמול טוב, מעשה רע ולא נכון=גמול רע.
הערך השלישי הוא הסאמסארה, כלומר מעגל החיים(The circle of life). לפי ההינדו, החיים הם מעגל רפפטיבי של לידה, מוות, ולידה מחדש, וככה עד אינסוף, והקארמה שלך משפיעה רבות על החיים הבאים שלך(לידה מחדש). אם הקארמה שלך טובה, החיים הבאים שלך יהיו טובים, ולהיפך.
הערך הרביעי והאחרון הוא המוקשה, שהוא המטרה האולטימטיבית של החיים-חופש מגלגל החיים(סאמסארה). האדם זוכה לחופש מגלגל החיים דרך מעשים טובים, חוכמת חיים, והבנה רוחנית. תחשבו על זה כמן גן עדן. ישנם גם ערכים יום-יומיים בהינדו, כמו התנהגות לא אלימה(האהימסה-ahimsa), כנות(הסאטיה-satya), ועוד רבים, אבל זה נושא ליום אחר.
ולסיום, האלבום החדש של ברונו מארס-מהנה, צבעוני, גרובי, אבל לא עושה את הדבר הכי חשוב, שברונו מארס תמיד עושה-אין רגע מפתח. אם תשימו לב, האלבומים של ברונו מארס תמיד כללו שירים טובים ועקביים, אבל תמיד היו כמה שירים(לרוב בין 2 ל4) שהפכו ללהיטים בלתי נשכחים. באלבום הראשון שלו, Doo whoops & hooligans, קיבלנו לא פחות מ6 להיטים בינלאומיים שונים(Grenade, Just the way you are, The lazy song, Marry you, Talking to the moon, Count on me), באלבום השני שלו, Unorthodox Jukebox, קיבלנו 3 להיטים(Locked out of heaven, Treasure, When I was your man), באלבום 24k magic קיבלנו גם 3 להיטים(24k magic, That's what I like, Finesse), ובאלבום An evening with Silk Sonic, שהיה אלבום קולאב(שיתוף פעולה) עם ההרכב האינסטרומנטלי סילק סוניק(Silk sonic), והמתופף והזמר אנדרסון פאאק(Andeeson paak), שהוא גם אחד האמנים שאני הכי מעריך ואחד האיידולים שלי כשזה מגיע למוזיקה, כלל 4 להיטים(Leave the door open, After last night, Smokin' out the window, Skate), וכולם זכו למאות מיליוני השמעות בספוטיפיי ועוד כמה מאות מיליונים נוספים בעוד פלטפורמות שונות. חלק אפילו עקפו את המיליארד האזנות, וחלק אפילו את ה2 ו3 מיליארד.
אני כבר אומר-מבחינתי, ברונו מארס הוא אחד האמנים עם לא הגדול ביותר של שנות האלפיים, עמוק בתוך הרשימה של גדולי הדור עם אמנים כמו ליידי גאגא, גורילז, דרייק, קנדריק לאמאר, ליל וויין, ריהאנה, ביונסה, קניה ווסט, פארל וויליאמס, ועוד כמה, אבל האלבום החדש של מארס, אין בו אף להיט מפוצץ ומלהיב אחד. אל תחשבו שהאלבום גרוע, הוא טוב, אני לגמרי אחזור אליו, אבל אין בו אך רגע אחד שאני אזכור להמשך, לא כמו באלבומים שקדמו לו.
אז לסיכום : קיבלנו חודש מעניין מאוד החודש, קצת פחות מלהיב מקודמיו, אבל יותר מעניין ומורכב.
