הקאברים הכי יפים לאלבומים ושימוש בצבעים

פעם יצא לכם להסתכל על קאבר(תמונה) של אלבום של זמר שאתם אוהבים, ותהיתם לעצמכם "למה זה? לא היה עדיף משהו אחר?", אז אני פה כדי לדבר הקאברים הכי יפים בהיסטוריה של המוזיקה המודרנית, ועל שימוש בצבעים ופרטים נסתרים למסר וסאבטקסט.

בהרבה אלבומים נמצא שימוש בצבעים ורפרנסים, כדי לעזור לאפיין את סגנון האלבום והחוויה. דוגמא טובה לכך היא באלבום The Dark Side Of The Moon של פינק פלויד שכולכם מכירים, ובו נראה משולש גדול שבאמצע שלו נחתך אור לבן עם אור של כמה צבעים, שזה גם מגניב כי אור לבן הוא אור של כל הצבעים ביחד, והמשמעות של זה אפילו יותר מגניבה : הקאבר נותן רפרנס(אזכור) למופעי האורות המרהיבים שמתקיימים בהופעות של פינק פלויד.

הרבה אלבומים גם משתמשים בצבעים ופרטים כדי לאפיין את האלבום ולהפוך אותו ליוצא דופן ומושך לעין, כמו באלבוםSgt Pepper's Lonely Heart Club Band של הביטלס, אלבום מאוד מיוחד ופורץ דרך בזמנו, וכך גם הקאבר שלו : בקאבר נראות 57 דמויות אייקוניות באותו זמן ועד היום כבובות מקרטון, בלבושים שונים עם רקע שמיימי ופרחוני. חלק מהדמויות המוכרות המופיעות שם הן בוב דילן, אלברט איינשטיין, מרלין מונרו, מרלון ברנדו, פרד אסטר, והביטלס בעצמם פעמיים, אחת בלבוש ובמראה הישן(בובות), ואחרת בלבוש חדש ומלכותי אך ססגוני שמראה גם על גישה ואופי חדש ומעודכן למוזיקה(אלו היו הביטלס האמיתיים, כל שאר הדמויות באלבום היו בובות קרטון). מסתבר שהייתה דמות אחת שלא נכנסה לתמונה בסוף, והיא לא אחר מאדולף היטלר. הבובה נגנזה מהתמונה בגלל חשש של המפיקים והסוכנים של הארבעה לשנאה וירידה במכירות בעקבות הופעת הדמות בתמונה, למרות רצונו של ג'ון לנון, שהיה ידוע כפציפיסט גדול, להכניס את הבובה לפריים.

עוד דוגמא טובה לשימוש בצבעים ופרטים היא באלבום Midnight Marauders של טריו ההיפ-הופ Tribe Called Quest, בו נראית הדמות הקלאסית שמופיעה בכל אחד מהאלבומים שלהם, וברקע המון דמויות מוכרות מסצנת הראפ, כמו Busta Rhymes, דוקטור דרה, הביסטי בויז, אייס טי, De La Soul, ועוד המון.

דוגמה נוספת לכך היא באלבום In Rainbows של רדיוהד, שבו נראה גוף גדול ולא ברור בחלל, ועל זה המון צבעים שנראים כמו המון קשתות בענן; זה מצביע על האופי החולמני והאטמוספרי של האלבום.

כמובן שיש אלבומים שאין בהם מסר או משהו מתוחכם, ופשוט מרהיבים ויפים, כמו באלבום Bitches Brew של החצוצרן האגדי מיילס דייוויס. אפשר לאמר שהציור הסוריאליסטי שמוצג בקאבר של האלבום מראה על האופי של האלבום, כאשר האלבום בז'אנר הפיוז'ן(מן מיזוג בין שני סגנונות שונים), ז'אנר שיכול להיות מאוד קשה ומיוחד אפילו מידי לשמיעה, אבל זה פשוט יהיה שגוי.

ויש אלבומים שפשוט אייקונים, בלי להיות יפים בצורה מיוחדת, כמו Abby Road של הביטלס, עם מעבר החצייה האייקוני, ו-A Night At The Opera של להקת Queen.

אז לסיכום : לקאבר של אלבום יש תפקיד משמעותי, והוא למשוך את העין ולפעמים להעביר מסר ולתת ערך מוסף למוזיקה, וגם סתם לנסות להיות זכורים.