העתיד כבר כאן: מה חשבו פעם שיקרה בשנת 2026?
אנחנו כבר בתוך שנת 2026, וזה בדיוק הזמן לבדוק מה חשבו עלינו בעבר. כשמסתכלים על תחזיות מלפני חמישים או מאה שנה, מגלים שהאנשים של פעם היו בטוחים שהחיים שלנו יראו כמו סרט מדע בדיוני אחד גדול.
סוף העולם בוטל ברגע האחרון: אחת התחזיות הכי מוזרות ומלחיצות לגבי השנה שלנו הגיעה ב-1960. מדען בשם היינץ פון פורסטר פרסם מאמר רציני לגמרי שבו הוא חישב בעזרת נוסחאות מתמטיות מורכבות שהעולם יגיע לקריסה מוחלטת ביום שישי, ה-13 בנובמבר 2026. הוא טען שקצב גדילת האוכלוסייה יהיה כל כך מהיר שפשוט לא יהיה מקום או אוכל לאנשים. המזל הוא שהחישוב שלו היה שגוי לגמרי. קצב הילודה בעולם דווקא ירד מאז, ואנחנו יכולים להיות רגועים לגבי נובמבר.
בלי סטייקים ועם כדורי מזון: ב-1926, עיתונאי בריטי בשם ג'יימס דאגלס כתב על החזון שלו לשנת 2026. הוא היה משוכנע שעד השנה שלנו אף אחד כבר לא יאכל בשר אמיתי. דאגלס, שהיה עורך העיתון Sunday Express, דמיין עולם שבו גידול פרות ותרנגולות יהפוך למיושן ויעלם. הוא חזה שכולנו נחיה על תזונה צמחונית או אוכל סינתטי שיוצר במעבדות. המציאות היא שרובנו עדיין אוהבים המבורגרים רגילים, אבל דאגלס צדק במשהו אחד. תחום הבשר המתורבת שמיוצר במעבדה באמת התפתח מאוד בשנים האחרונות, והרבה אנשים אכן מודעים יותר לצריכת הבשר שלהם ולהשפעתה על הסביבה.
האיש שידע הכל: מי שבאמת הצליח לקלוע בול היה סופר המדע הבדיוני המפורסם ארתור סי. קלארק. עוד בשנות השישים הוא אמר שבשנות ה-20 של המאה ה-21 אנשים כבר לא יהיו חייבים לנסוע למשרדים בערים הגדולות. הוא תיאר מצב שבו אנשים עובדים מהבית דרך מסכים ומנהלים עסקים מקצה העולם, ואפילו חזה שמנתחים יוכלו לבצע ניתוחים בחולים שנמצאים במדינה אחרת בעזרת רובוטים. אחרי כל מה שעברנו עם העבודה מהבית והזום, התחזית שלו נשמעת היום כמו הדבר הכי הגיוני ורגיל שיש.
הבניין שסוף סוף נגמר: בברצלונה שבספרד בונים כבר 144 שנים את הכנסייה העצומה "סגרדה פמיליה". זה פרויקט ענק שתמיד היה נראה כאילו הוא בחיים לא יגמר. כבר לפני שנים קבעו שהבנייה תסתיים ב-2026 כדי לציין מאה שנים למותו של האדריכל שתכנן אותה, אנטוני גאודי. למרות המון קשיים בדרך נראה שהם עומדים בזה, והשנה באמת מסיימים את המגדל המרכזי והגבוה ביותר.
אז מה המסקנה? ההיסטוריונים של פעם היו טובים מאוד בלנחש איך הטכנולוגיה תתקדם, אבל הם קצת פספסו בכל מה שקשור לאנשים ולחברה. אנחנו אולי לא טסים לבית הספר במכוניות מעופפות כמו בציורים הישנים, אבל יש לנו סמארטפונים בכיס שהם הרבה יותר חכמים מכל מחשב שהיה להם פעם.