סיפורו של אלי כהן

ב-18 במאי 1965 נתלה בדמשק אלי כהן, אחד המרגלים החשובים והמשפיעים ביותר שפעלו למען מדינת ישראל. כהן נשלח בתחילת שנות ה-60 לסוריה במסגרת משימת ריגול חשאית של המוסד, ובמשך כמה שנים הצליח להשיג מידע מודיעיני בעל חשיבות עצומה לביטחון המדינה. חודש מאי הוא הזדמנות להיזכר בסיפורו יוצא הדופן של האיש שהקריב את חייו למען ישראל.

בתחילת שנות ה-60 גויס כהן על ידי המוסד למשימה מסוכנת במיוחד: לחדור לצמרת השלטון הסורית ולהעביר לישראל מידע סודי. לשם כך נבנתה עבורו זהות בדויה של איש עסקים סורי עשיר בשם "קאמל אמין ת'אבט", אשר שב למולדתו לאחר שנים בחו"ל. בזהות זו עבר להתגורר בדמשק, בירת סוריה.

כהן הצליח להשתלב במהירות בחברה הגבוהה בסוריה ולרכוש את אמונם של בכירים רבים בממשל ובצבא. הוא אירח בביתו שרים, קצינים ואנשי ציבור, והפך לדמות מוכרת ומוערכת בקרב מקבלי ההחלטות במדינה. קשרים אלה העניקו לו גישה למידע רגיש ולמקומות סודיים, שאליהם לא הייתה כמעט גישה לאנשים מחוץ למערכת.

בזכות האמון הרב שרכש, הוזמן כהן לסיורים בקווי ההגנה הסוריים ברמת הגולן. במהלך הסיורים אסף מידע חשוב על מיקומי הבונקרים, התותחים והמוצבים הצבאיים, והעביר אותו לישראל באמצעות מכשיר קשר שהסתיר בדירתו. אחד הסיפורים המפורסמים ביותר הקשורים אליו מספר כי הציע לסורים לשתול עצי אקליפטוס ליד המוצבים כדי לספק צל לחיילים. העצים שנשתלו הפכו מאוחר יותר לנקודות זיהוי בולטות שסייעו לכוחות צה"ל לזהות את מוצבי האויב במהלך מלחמת ששת הימים.

במשך כשלוש שנים העביר כהן לישראל מידע מודיעיני רב ערך, אך בינואר 1965 נחשפה פעילותו. כוחות הביטחון הסוריים הצליחו לאתר את שידורי הרדיו ששלח מדירתו ועצרו אותו. לאחר חקירות ממושכות הוא הועמד לדין, נידון למוות, וב-18 במאי 1965 הוצא להורג בתלייה בכיכר המרכזית בדמשק.

למרות שחלפו עשרות שנים מאז מותו, אלי כהן נחשב עד היום לאחד מגדולי המרגלים בתולדות ישראל. תרומתו לביטחון המדינה וליכולת המודיעינית שלה ממשיכה להיזכר, וסיפור חייו נותר סמל לאומץ, למסירות ולהקרבה למען המדינה.