מאת אליאב כתריאל (כיתה ט2)6 דק׳ קריאה655 מילים
גמר הNBA- החייזר, הצבא הניו-יורקי, וג'יילן ברונסון
כבר אומר : הכתבה נכתבה לפני משחק 5, מזל טוב לניקס על האליפות, וומבי שנה הבאה זוכה בMVP.
כבר אומר : הכתבה נכתבה לפני משחק 5, מזל טוב לניקס על האליפות, וומבי שנה הבאה זוכה בMVP.
אני ילד בן 15, כלומר- לא ראיתי את הניקס ממש טובים אף פעם, כלומר- לא ראיתי את הקהל הניו- יורקי במיטבו. אבל עכשיו, כשהניקס איכשהו מובילים 3-1 על הספרס בסדרת הגמר של ה-NBA, ניו יורק באפוקליפסה ואנרכיה מוחלטת.
ניו יורק היא ללא צל של ספק אחת המדינות עם הקהל הכי מטורף ועוצמתי בארצות הברית, בכמה ענפי ספורט : אם זה בפוטבול, עם הג'יאנטס והג'טס, אם זה בבייסבול, עם היאנקיז והמטס, וכמובן, בכדורסל, עם הניקס. לניקס תמיד היה קהל מעולם אחר, עם מקומיים שנותנים את הלב והנשמה לקבוצה, ועם כמות מטורפת של סלבריטאים אוהדי הקבוצה, כמו אייסאפ רוקי, ספייק לי(הכי מזוהה עם הניקס), חברי וו-טאנג-קלאן ג'זה, רייקוואן וגוסטפייס-קילה, טימות'י שאלאמה, ועוד המון שאתם בטוח מכירים. אתמול, כל אלה ועוד רבים, כמו שחקני עבר אגדיים ואהודים של הקבוצה, כגון ג'רמי "לינסאניטי" לין, וואלט פרייז'ר, וויליס ריד, פטריק איווינג, ימאן שאפרט ועוד, נכחו במשחק, וכל אלה, כולל חלק ששיחקו בשנים האחרונות, היו צריכים לחכות יותר מ20 שנה לרגע הזה-עלייה לגמר הNBA.
הניקס עלו לגמר לאחר ניצחון על אטלנטה הוקס בשישה משחקים, סוויפ מוחץ על פילדלפיה סיקסרס, ועוד סוויפ על קליבלנד קאבלירס בגמר המזרח, ועכשיו הם מול הספרס בגמר, רחוקים ניצחון אחד מזכייה באליפות ראשונה זה 50 שנה. הספרס מהצד השני, עלו לאחר סדרת פלייאוף קשה מאוד, כשהם התחילו באיזי עם דני אבדיה והבלייזרס, אותם ניצחו ב5 משחקים, לאחר מכן נאלצו להתמודד מול הטימברוולבס, שידועה כקבוצה שבשנים האחרונות עושה הרבה מאוד צרות לחלק ממועדוני הפאר של הליגה בזמנים הבי חשובים, אותם ניצחו ב7 משחקים, ואז, כשהגיעו לגמר המערב, אחרי סדרה מפרכת, נאצלו להתמודד עם הקבוצה החזקה ביותר בליגה, הן הגנתית והן יעילות התקפית, האלופה המכהנת, אוקלהומה ת'אנדר. קבוצה חכמה, מחושלת, עם סיבולת מדהימה והגנה פנומנלית, עם הספסל הטוב ביותר בליגה ככל הנראה, עם הmvp- שיי גילג'ס אלכסנדר, והיריב המושבע של וומבניאמה- צ'ט הולגרן.
למי שלא יודע, צ'ט ו-וומבי יריבים כבר מאז גמר אליפות העולם לנבחרות מתחת לגיל 19, כאשר צרפת התמודדה מול ארה"ב על הזכייה. וומבי נתן פייט טוב, כשהוא בן 18 וכבר בערך 2.20 מטר(!), אך הורחק לאחר 5 עבירות מהמשחק ברבע הרביעי(במשחקי נוער יוצאים מהמשחק לאחר 5 עבירות ולא 6 כמו במשחק של קבוצות בוגרות), בו סיימה ארה"ב כמנצחת, וצ'ט הולגרן, שהיה אז בן 19 ונחשב לשחקן הקולג' המצופה והכישרוני ביותר באותה עת בארה"ב, הוכתר לתואר השחקן המצטיין של הגמר, והניף את התואר מול וומבי, שישב עצבני וממורמר על הספסל. מאז וומבניאמה לא שכח את אותו משחק בכלל, כשהוא מקפיד לרסק את הולגרן לחתיכות בכל מפגש בין הספרס לת'אנדר, עם משחק הגנתי והתקפי מעולם אחר. הסדרה הלכה למשחק שביעי ואחרון, בו ניצחו הספרס, ועלו לגמר, אחרי אחת מסדרות הפלייאוף הקשות והמתישות ביותר שראתה קבוצה בשנים האחרונות, בעיקר קבוצה כל כך צעירה עם המון שחקנים ללא ניסיון פלייאוף, שרובם הם גם הכוכבים שלה, ועכשיו הם נאלצים להתמודד מול הניקס, הקבוצה המפתיעה ביותר של העונה.
הסגל של הניקס הוא סגל איכותי, עם משחק הגנתי משובח ומשחק התקפי ברמה הכי גבוהה שיש, עם קארל אנטוני טאונס בסנטר, ביג-מן שידוע ביכולת התקפית מעולה, אוג'י אננובי ב4, אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, מיקל ברידג'ס ב3, שחקן הגנה ברמה הכי גבוהה שיש ושחקן התקפה איכותי, ג'וש הארט ב2, ריבאונדר חייתי(ממוצע של 9 ריבאונדים למשחק), וזה כשהוא 1.95 מטר בלבד, ובעמדת הרכז, הכוכב והלב הפועם של הקבוצה- ג'יילן ברונסון, או איך שאוהדי הניקס יכנו אותו- המושיע.
הגיע כשחקן חופשי ב2022 לניקס, כשהיה נחשב לגארד די ממוצע ויציב באותו זמן, אך לא שחקן שיכל להביא שינוי משמעותי לקבוצה; אך ברונסון עקף את כל הציפיות, כשהוא הופך לשחקן הטוב ביותר בקבוצה ללא צל של ספק, קולע במספרים מאוד גבוהים ויציבים וגם נוטה לשפר את חבריו לקבוצה עם יצירת מצבים. הניקס היא הקבוצה שקלעה הכי הרבה נקודות סך הכל בפלייאוף, וגם אחת הקבוצות שקלעה הכי הרבה נקודות סה"כ בסדרת פלייאוף אחת אי פעם.
אז לסיכום : לא צריך סגל עם שמות מפוצצים כדי לזכות באליפות; לפי הנוסחא של הזוכות בשנים האחרונות, בשביל סיכוי גבוה לזכייה באליפות צריך שחקן כוכב אחד, סגל הגנתי איכותי, מאמן טקטיקן שמשחק כדורסל חי, ו...זהו, אולי קהל משוגע על כל הראש כבונוס. זה בעיקרון המבנה של 2 ויש שיאמרו 3 הזוכות האחרונות(ת'אנדר, סלטיקס).