מוזיקה בחודש מאי- המלך הוא עירום

איזה חודש...מוזר. קיבלנו אכזבה עצומה, הפתעה לא עצומה אבל ממש כיפית, וכמה הכרזות על פרוייקטים עתידיים.

נתחיל במעניין : דרייק. ב15 לחודש קיבלנו 3 אלבומים חדשים(כן כן, שלושה!), שמוכיחים דבר אחד : כמות לא מביאה איכות. האלבום הגרוע ביותר מביניהם, Made Of Honor, נשמע סביר בהתחלה, אבל אחרי בערך שעה אתה מבין מה שמעת ואיזה חילול עברת. השיר עם Sexy Redd הוא זוועת עולם, ורוב השירים פשוט לא שמיעים בשמיעה חוזרת; האלבום השני, Habibti, הולך יותר לכיוון הR&B, וגם לא משהו בכלל. היו 3 שירים שבאמת עשו את העבודה, אבל היו גם דברים רעים, והרבה;

והאלבום השלישי וההכי מצופה, "Iceman", הוא...טוב. רק טוב. לא מספיק וממש לא עומד בציפיות, אבל טוב. קיבלנו כמה להיטים והפקה מעולה, וכמה וורסים מעולים מדרייק, אבל גם כמה וורסים זוועתיים וממוצעים מאוד. ביחס לכל אלבום רגיל, אייסמן מקבל ממני 7/10. וביחס לסטנדרט שדרייק הביא על עצמו? 4/10. טוב, אבל מאוד מאכזב.

עכשיו להפתעה הקטנה שקיבלנו החודש : קהלני. וואו. זמרת הR&B המעולה ממשיכה להוכיח שהיא הדור הבא של הז'אנר, ביחד עם אמנים כמו SZA וברנט פאיאז.

קיבלנו החודש גם כמה הכרזות לפרוייקטים שעתידים לבוא. הנה כמה בולטים :

1. אנדרסון פאאק(אלבום שרובו בהשראת קיי פופ, אני מתרגש רק מהשירי סולו שלו ורק מהקולאב עם ג'יד, כל השאר זה פשוט כי שילמו לו מלא וכי הוא שם)

2. גרסה מורחבת של אחד האלבומים של להקת הrock Yes

3. אלבום חדש של אבישי כהן(הבסיסט)

4. אלבום חדש של אוליביה רודריגו

5. אלבום חדש של אריאנה גרנדה

ו...זהו בעיקרון. חודש די מאכזב אבל עדיין די סיפק את הסחורה, בעיקר בזכות קהלני.

ההמלצה החודשית היום היא ארבעת האלבומים הראשונים של מייקל ג'קסון : Off The Wall, Thriller, Bad, Dangarous. הכי טוב זה כמובן Thriller, קלאסיקה אלמותית, השני הכי טוב הוא Bad, שהוא גם קלאסיקה ואלבום מדהים שהיה מאפיין משמעותי של הסגנון של שנות ה80, האהוב עלי אישית Off The Wall, שהוא פחות טוב מBad ו-Thriller, אבל אלבום שמרים את המצב רוח לגמרי בכמה שירים בודדים, ו-Dangarous אמנם פחות טוב מקודמיו אבל גם אלבום מעולה, ממליץ בחום(בעיקר בגלל הסרט החדש עליו שראיתי לאחרונה, שהיה פשוט מעולה, גם ממליץ, עדיף בקולנוע כמובן.).